תחושת ערך עצמי ובריאת מציאות 

אחד ההיבטים המשפיעים ביותר על התנהלות חיינו הוא: מערכת היחסים בינינו לבין הערך עצמי שלנו. זוהי מערכת יחסים חמקמקה אשר לרוב מושפעת מכל רוח חיצונית חולפת, עד אשר היא מתייצבת ומקבלת הגדרה ברורה יותר, באמצעות תהליך התבוננות פנימית ומפגש עם החלקים המאיימים והפחות אהובים בעצמנו.
תחושת ערך עצמי,מתקיימת רק כאשר אנו חווים אהבה עצמית וקבלה עצמית שכן, רק אדם אשר אוהב את עצמו יוכל גם להעריך את עצמו מתוך תחושת שלמות פנימית.
תחושת ש עצמית מאפשרת לאדם לחיות את חייו מתוך שלמות פנימית, שלווה והכרה עמוקה שהוא אדם שלם וחיובי ועל כן הוא ראוי לכל השפע שהעולם יכול להציע לו.

כיצד מתחילה להיסדק אותה תחושת ערך עצמי?
כבני אדם, אנו יצורים חברתיים. משמעו, שיש לנו צורך בסיסי לחיות באינטראקציות רבות עם האנשים סביבנו וככל שמעגל האנשים קרוב לנו יותר כך הזיקה החברתית שלנו מעמיקה, חשובה ובעלת משמעות עבורנו.
כתינוקות, אנו זקוקים למילוי הצרכים הבסיסיים שלנו, מזון, טיפול ודאגה לצרכינו, אהבה ומגע מחבק. כאשר משהו מתוך צרכים אלו אינו מתקיים מתעורר בנו הפחד. פחד מפני נטישה, דחייה, אשמה וחוסר אהבה. כילדים איננו מסוגלים לתת שמות לפחדים שלנו אלא שפחדים אלו מקננים עמוק ונחרטים בזיכרוננו עמוק כל כך עד כי אנו כמעט ואיננו מבחינים בקיומם. ככל שאנו מתבגרים אנו מבחינים בכך שהחיים מזמנים לנו סיטואציות אשר מזכירות או מעוררות את הפחדים הרדומים מן הילדות, או אז מתחילות לעלות תהיות בנוגע לעצמנו: אולי באמת איננו ראויים שיקבלו אותנו? שיאהבו אותנו? אולי באמת , משהו לא בסדר אצלנו? שימו לב , כיצד אותו סדק אשר החל בפחד מתחיל להתרחב לתהיות ושאלות כמו: "האם אני אכן ראוי? כמה אני שווה ומשמעותי בעיני הסובבים אותי?" המערך הרגשי הפנימי והעדין, מתערער מעט, עוד בטרם גיבשנו לעצמו זהות מלאה או דימוי עצמי בטוח ושלם.
כאמור, אנו יצורים חברתיים, בעלי זיקה חברתית. יש לנו צורך קיומי להרגיש תחושת שייכות וזאת על מנת שנוכל לגבש את תפיסות העולם שלנו, את זהותנו ובעיקר את היותנו משמעותיים ובעלי ערך עבור הסובבים אותנו, שכן עולמנו הרגשי ותפיסת הזהות העצמית נוצרים בהתאם לשיקוף אשר מספקת לנו הסביבה בה אנו חיים.
בואו נחזור לילדות. כמה פעמים הורינו אמרו לנו משפטים אקראיים כמו: איזה מין ילד אתה? או, אתה ילד רע ! או שאלו שאלות שכיחות כמו: "למה אתה תמיד.. - או "למה אתה אף פעם... ?"
כידוע, הורינו הם עבורנו נציגי העולם, כאשר הם משקפים עבורנו מראה שלילית, אנו כילדים מאמינים לחלוטין לדבריהם, הנה כך הסדק בתחושת הערך העצמי התרחב עוד מעט.
כבני אדם יש לנו צורך ושאיפה להרגיש טובים, שווים, אהובים. אלא שהמציאות טופחת על פנינו ואיננו מצליחים להיות תמיד מי שהיינו רוצים להיות, או אז מתעוררים בקרבנו רגשות הרסניים כלפי עצמנו, כמו: פחד,כעס עצמי, בקורת עצמית, דחייה עצמית, חולשה, ספק, אי כשירות ונחיתות. ומה אז?
וכך אנו מתחילים לספר לעצמנו סיפור קשה על מי שאנחנו ועל חיינו.
האם קיימת אפשרות או תקווה לשינוי? וודאי שכן!
כיום אנו נחשפים יותר ויותר לכוח התודעה האנושית.
רבים מאיתנו מבינים היום טוב יותר את האופן בו אנרגיה פועלת ביקומנו - דומה מושך דומה. כלומר, האופן בו אנו חושבים ומרגישים ישפיע על האופן בו ייראו חיינו. אם כך, כאשר אנו חווים עצמנו כבעלי תחושת ערך נמוכה, אנו נזמן או נמגנט לחיינו נסיבות אשר ישקפו לנו את הרגשתנו, נסיבות אלו יחזקו ויאשרו לנו את התפיסה השלילית על עצמנו וישחקו עוד ועוד את תחושת הערך שלנו. הסכנה היא שאנו נשאבים לתוך מלכוד, היות ותחושת הערך ירודה נסיבות החיים יאשרו לנו שאנו צודקים כיוון ש"דומה מושך דומה" ואז ערכנו ירד אף יותר ושוב נתנסה בעוד כישלונות וכך הלאה. אנו יכולים לבחור בין שתי אפשרויות: האם להנמיך עוד ועוד את תחושת הערך או לבחור לראות את הנסיבות כהזדמנות לשינוי ,להתנסות ולהעצמה אישית, תוך הבנת שרשרת ההשפעה של "דומה מושך דומה" פועלת גם באופן חיובי. שינוי פנימי בורא שינוי חיצוני בנסיבות החיים,שיפור בחיינו ישפר את ערכנו העצמי וישפיע מחדש על המציאות אותה נברא וכך הלאה...